מזרחי טפחות נ' אורלי הרן: הבנק יישא במחצית הנזק ממסחר ספקולטיבי באופציות
בית המשפט דחה חלקית את תביעת הבנק לכ-12.3 מיליון ש"ח וקבע שהבנק נושא במחצית הנזק שנגרם בחשבון לקוחה מפעילות ספקולטיבית של בנה, שנעשתה בליווי פקידי הבנק.
הרקע והעובדות: תביעת מזרחי טפחות נגד אורלי הרן
הפרטים כאן מבוססים על דיווחים בגלובס ובביזפורטל מ-10 ביולי 2013. הנוסח המלא של פסק הדין לא נמצא ברשת פתוחה. לפי גלובס, את פסק הדין נתנה ב-8 ביולי 2013 סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת דרורה פלפל.
לפי הדיווחים, אורלי הרן הייתה לקוחה של סניף מזרחי בנתב"ג במשך 35 שנה. חשבונותיה נוהלו באופן סולידי, בלי פעילות בניירות ערך ובנגזרים. בשנת 2005 נתנה לבנה ייפוי כוח לפעול בחשבונה.
הבן ביצע פעילות ספקולטיבית בהיקפים גדולים, במניות ובאופציות מעו"ף, בתמיכת פקידי הבנק ולעיתים בהדרכתם. לפי גלובס, אחרי כשלוש שנים הצטברו הפסדים של כ-20 מיליון ש"ח. הבנק עצר את הפעילות ותבע את הלקוחה. אחרי שהחזירה כ-9 מיליון ש"ח, תוקנה התביעה לכ-12.3 מיליון ש"ח.
טענות הצדדים
הבנק ביקש להטיל את האחריות למלוא החוב על הלקוחה. לטענתו, היא ידעה על הסיכון וחתמה על כל הטפסים, כולל טפסים למתן אשראי, כשהיא יודעת שהחשבון כבר אינו סולידי.
הלקוחה טענה שהאחריות על הבנק. לדבריה, פקידי הבנק ידעו שהחשבון מתנהל באופן מסוכן שאינו הולם את צרכיה, ונותרו אדישים. לפי עורכי דינה, הם התעוררו רק כשאזל מלאי הביטחונות.
מה קבע בית המשפט: חובת זהירות מוגברת ו"התאבדות כלכלית"
לפי הדיווחים, השופטת מצאה שהלקוחה לא הייתה מעורבת בחשבון מלבד חתימה על טפסים. הבן ניהל את החשבון והתייעץ עם פקיד הבנק ועם חדר המסחר.
השופטת חילקה את האחריות. חובת האם הייתה לעקוב אחרי הנעשה בחשבונה. חובת הבן הייתה שלא לפעול בלי להבין את הסיכונים. לגבי הבנק, ציינה שכאשר חשבון מראה מינוס של כמיליון דולר והבנק ממשיך לנהלו בתנאי של תגבור ביטחונות, דעתו נתונה לעצמו יותר מאשר ללקוח.
לפי גלובס, נקבע שחובת הזהירות של הבנק מוגברת, משום שהוא בעל המקצוע, במיוחד בעסקאות חריגות. עוד נקבע שכאשר הבנק מגיע למסקנה שהתנהלות הלקוח עלולה לגרום ל"התאבדות כלכלית", יש לעצור את הפעילות בחשבון.
התוצאה: הנזק, כ-12 מיליון ש"ח, יתחלק שווה בשווה. הלקוחה תשלם לבנק 6 מיליון ש"ח. לפי בא כוח הבנק, היא חויבה גם בשכר טרחת עורכי הדין של הבנק בסך 40,000 ש"ח. הבנק מסר שהוא שוקל ערעור לבית המשפט העליון. הדיווחים אינם מציינים אם הוגש ערעור.
משמעות ללקוחות מזרחי טפחות
פסק הדין מראה שבית המשפט בוחן מה ידע הבנק על חשבון שפעילותו חורגת מדפוס הפעילות הרגיל של הלקוח. עם זאת, הלקוחה עצמה נשאה במחצית הנזק. לקוח שנתן ייפוי כוח בחשבונו נדרש לעקוב אחרי הנעשה בו. מידע רקע נוסף מופיע בעמוד חובת האמון של הבנק.
מקורות
- גלובס: "על הבנק למנוע 'התאבדות כלכלית' של הלקוח", 10 ביולי 2013
- ביזפורטל: התאבדות כלכלית, נתנה לבנה ייפוי כוח בחשבון
שאלות נפוצות על פסקי דין נגד בנק מזרחי טפחות
מה נקבע בתביעת מזרחי טפחות נגד אורלי הרן?
לפי הדיווחים, השופטת דרורה פלפל קבעה שהבנק והלקוחה יתחלקו שווה בשווה בנזק של כ-12 מיליון ש"ח, כך שהלקוחה תשלם לבנק 6 מיליון ש"ח.
מה פירוש "התאבדות כלכלית" בפסק הדין?
לפי גלובס, נקבע שכאשר הבנק מגיע למסקנה שהתנהלות הלקוח עלולה לגרום לו בזמן קצר להפסד כלכלי הרסני, יש לעצור את הפעילות בחשבון.
האם לקוחה אחראית לפעולות של מיופה כוח בחשבונה?
בית המשפט קבע שחובתה הייתה לעקוב אחרי הנעשה בחשבון, ולכן הטיל עליה מחצית מהנזק.
האם הוגש ערעור?
הבנק מסר בזמנו שהוא שוקל ערעור. הדיווחים שנבדקו אינם מציינים אם הוגש.
הנוסח המלא לא נמצא ברשת פתוחה; הפרטים לפי דיווח, טרם אומתו מול נוסח ההחלטה; יש לבדוק אם הוגש ערעור
מקורות
- https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000861152
- https://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/364217
ציטוט ההחלטה
תביעת בנק מזרחי טפחות נ' אורלי הרן - מספר תיק לא צוין, בית המשפט המחוזי בתל אביב, 08.07.2013. מקור: נט המשפט, תיק תביעת בנק מזרחי טפחות נ' אורלי הרן - מספר תיק לא צוין.
קראו גם
ריבית הפרה בתקופת כינוס: שבעה בנקים, ובהם מזרחי טפחות, חויבו בכ-48.5 מיליון ש"ח
לפי הדוח השנתי של הבנק, בית המשפט חייב את הבנקים הנתבעים לשלם לתובעים כ-48.5 מיליון ש"ח בצירוף הפרשים, החזר אגרה ושכר טרחה של כ-4.2 מיליון ש"ח, בשל חיוב "ריבית הפרה" בתקופת הכינוס; חלקו של מזרחי כ-10%.
- ערכאה
- בית המשפט המחוזי מרכז (פתח תקווה)
- סכום
- 48,500,000 ש"ח
- נושא
- אשראי, קיזוז וחובת זהירות
חילול שיקים והגבלת חשבון: בנק המזרחי חויב ב-327,800 דולר ועוד 150,000 ש"ח
בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וחייב את בנק המזרחי המאוחד לפצות לקוח ב-327,800 דולר על מכירת נכסים בבהילות וב-150,000 ש"ח על עוגמת נפש, ועוד 30,000 ש"ח הוצאות.
- ערכאה
- לא צוין בכתבה
- נושא
- אשראי, קיזוז וחובת זהירות