ת"צ 24372-08-19 יובל אמיר: בית המשפט מצא על פניו שסירוב גורף של מזרחי טפחות לכספי קריפטו לא היה סביר

הרקע והעובדות: יובל אמיר נ' בנק מזרחי טפחות, ת"צ 24372-08-19

ב-12 באוגוסט 2019 הגיש יובל אמיר תביעה נגד בנק מזרחי טפחות, יחד עם בקשה לאשר אותה כתובענה ייצוגית. ההליך, ת"צ 24372-08-19, נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. במרכזו עמדה מדיניות הבנק לסרב באופן גורף להפקיד בחשבונות לקוחות כספים שמקורם במימוש מטבעות וירטואליים, בלי לבדוק כל בקשה לגופה.

לפי הבקשה, המבקש רכש ביטקוין בשנים 2014 ו-2016 באמצעות העברה מחשבונו בבנק. בפברואר 2019 המיר את המטבעות לשקלים, והכסף זוכה בחשבונו. כיממה לאחר מכן קיבל מכתב מהבנק, ולפיו הבנק סירב לקבל את הכספים והם הוחזרו לשולחת. פנייה שלו לבנק לא שינתה את ההחלטה.

הקבוצה שהמבקש ביקש לייצג הוגדרה כך: "כל אדם שביקש להפקיד בבנק מזרחי טפחות בע"מ כספים שהתקבלו בידו ממימוש מטבעות דיגיטליים ובנק מזרחי טפחות בע"מ סירב להפקיד בחשבונו כספים אלו, בשבע השנים שקדמו להגשת בקשה זו". המבקש העריך את הקבוצה בכ-6,650 לקוחות, ואת הנזק ב-10,000 ש"ח לכל חבר קבוצה. הוא ביקש גם צו שיחייב את הבנק לאפשר הפקדות כאלה, לאחר בדיקות למניעת הלבנת הון ומימון טרור.

טענות הצדדים

לטענת המבקש, הבנק הפר את סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), האוסר על בנק לסרב סירוב בלתי סביר לתת שירות. הוא טען שגם אם קיים חשש להלבנת הון, על הבנק לנקוט צעדים להקטנת הסיכון ולא לסרב באופן גורף. הוא תמך את בקשתו בחוות דעת של מומחה מהמערכת הבנקאית, ובעמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה בהליך אחר (עניין ערב). לפי עמדה זו, על בנק לבצע בדיקה פרטנית לפני שהוא דוחה בקשה להפקיד כספים כאלה.

הבנק טען ששירותים לעסקאות בנכסים וירטואליים אינם שירות חיוני שהחוק מחייב לתת. לטענתו, המדיניות נקבעה במסגרת חובתו לנהל סיכוני הלבנת הון לפי הוראת ניהול בנקאי תקין 411. הבנק הפנה לעמדת בנק ישראל, שלפיה בעת ההיא אין לחייב בנקים לתת שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים. עוד טען שהמדיניות נשלחה למפקח על הבנקים והוא לא התנגד לה, ולכן היא נחשבת סבירה לפי סעיף 2(ד) לחוק. הבנק טען גם שלמבקש אין עילה אישית ושההליך אינו מתאים להתברר כייצוגי.

מה קבע בית המשפט: סירוב גורף אינו סביר על פניו, אך התובענה לא אושרה כייצוגית

השופטת הבכירה רחל ברקאי בחנה את המתח בין שתי חובות של הבנק: החובה להילחם בהלבנת הון ומימון טרור, והחובה שלא לסרב סירוב בלתי סביר לתת שירות. היא ציינה שעמדת בנק ישראל לא הייתה הסדרה של התחום, אלא הותירה לבנקים שיקול דעת. מדיניות שנקבעת בשיקול דעת כזה נתונה לביקורת של בית המשפט.

במסגרת ההחלטה בבקשת האישור קבע בית המשפט שמדיניות של סירוב גורף, בלי בדיקה פרטנית של "הכר את הלקוח" ושל מקור הכספים, היא על פניו בלתי סבירה ובלתי מידתית. בית המשפט הצטרף לקביעות בעניין ערב, שאימצו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה. נקבע שסירוב גורף לתת שירות הוא הסנקציה הקיצונית ביותר כלפי לקוח, ושעל הבנק לפעול לפי מדיניות שמדרגת את הסיכון.

למרות זאת, הבקשה לאשר את התובענה כייצוגית נדחתה, משלושה טעמים. ראשית, מטרתה העיקרית של התביעה מוצתה. בית המשפט הצביע על תיקון לצו איסור הלבנת הון שהטיל חובות על נותני שירותים בנכס פיננסי, ובהם נותני שירותים במטבעות וירטואליים, שפורסם במרץ 2021, ועל טיוטת תיקון להוראה 411 שפרסם בנק ישראל במרץ 2022. לפי הטיוטה, בנקים לא יוכלו עוד לסרב באופן גורף וללא נימוק, ויחויבו להעריך את הסיכון. שנית, בירור הזכאות לפיצוי מחייב בדיקה פרטנית של כל לקוח, כולל הסיכון בכספים שביקש להפקיד. שלישית, הנזק האישי הנטען לא הוכח והוא משתנה מלקוח ללקוח.

בית המשפט הוסיף, מעבר לנדרש, שלמבקש לא הייתה עילה אישית. נקבע שלא הניח תשתית להוכחת נזק ולקשר סיבתי, ולא הוכיח שאין בכספים סיכון להלבנת הון.

עם זאת, בית המשפט קבע שאין מדובר בהליך סרק. הוא ציין את האפשרות שההליך תרם למודעות המאסדר לצורך בהסדרה, את הסיכון שנטלו המבקש ובאי כוחו, ואת החשיבות הציבורית של השאלות. לכן, מכוח סעיפים 22(ג) ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות, נפסק גמול סמלי של 5,000 ש"ח למבקש ושכר טרחה של 35,000 ש"ח לבאי כוחו, עורכי הדין אמיר כצנלסון וליאור להב. המבקש גם נפטר מתשלום החלק השני של אגרת בית המשפט.

ציטוטים מפסק הדין

"מדיניות של סרוב גורף, מבלי לבצע בדיקה פרטנית של "הכר את הלקוח" לרבות מקור הכספים, על מנת לקבוע את מדרוג הסיכון הכרוך בפעילות, היא בלתי סבירה."

סעיף 34 לפסק הדין.

"על הבנק ליתן שירותים בנדון על בסיס מדיניות הממדרגת את הסיכון הכרוך בפעילות זו ומתאימה את צעדי הקטנת הסיכון בהתאמה לסיכון הקונקרטי."

סעיף 34 לפסק הדין.

"ההחלטה שלא לאשר את ניהול התובענה כייצוגית מהטעמים הנ"ל אין משמעה כי היה זה הליך סרק."

סעיף 46 לפסק הדין.

משמעות ללקוחות מזרחי טפחות

בית המשפט קבע, במסגרת ההחלטה בבקשת האישור ובלי בירור מלא של התביעה לגופה, שמדיניות הסירוב הגורף של מזרחי טפחות להפקדת כספים ממכירת מטבע דיגיטלי, כפי שהייתה בתקופה שנדונה, היא על פניו בלתי סבירה. עם זאת, התובענה לא אושרה כייצוגית, ולא נפסק פיצוי לחברי הקבוצה.

בית המשפט ציין שמאז הגשת הבקשה השתנתה המסגרת הרגולטורית, ושטיוטת התיקון להוראה 411 נועדה לחייב בנקים להעריך את הסיכון בכל בקשה במקום לסרב באופן גורף. פסק דין אחר בנושא קרוב, על סגירת חשבון של חברת כריית ביטקוין, מופיע בעמוד ישראמיינרס נ' בנק אגוד. תובענות נוספות מרוכזות בעמוד תביעות ייצוגיות.

מקורות

• פסק הדין בת"צ 24372-08-19 יובל אמיר נ' בנק מזרחי טפחות (PDF, אתר law.co.il)

שאלות נפוצות על פסקי דין נגד בנק מזרחי טפחות

מקורות

1. https://www.law.co.il/media/computer-law/amir1.pdf

ציטוט ההחלטה

ת"צ 24372-08-19 (יובל אמיר נ' בנק מזרחי טפחות), בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, 18.09.2022. מקור: נט המשפט, תיק ת"צ 24372-08-19 (יובל אמיר נ' בנק מזרחי טפחות).