פסק דין

ת"א 52845/05: בנק המזרחי ישיב 132,500 ש"ח שהעביר מפיקדון בלי הרשאה

בית המשפט חייב את הבנק להשיב לזוג לקוחות 132,500 ש"ח, רבע מ-530,000 ש"ח שהעביר מפיקדונם לכיסוי יתרת חובה בחשבון העסק של בנם בלי הרשאה, ועוד 15,000 ש"ח שכר טרחה בצירוף מע"מ.

הרקע והעובדות בת"א 52845/05 נגד בנק המזרחי

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, מפי השופטת נורית רביב. התובעים הם בני זוג שזהותם הושמטה בנוסח שפורסם. הנתבע הוא בנק המזרחי המאוחד, היום בנק מזרחי טפחות. את התובעים ייצג עו"ד משה סיון, ואת הבנק עו"ד ישעיהו ריזל.

לפי פסק הדין, בני הזוג חתמו לטובת הבנק על שלוש ערבויות מוגבלות לחשבון העסקי של בנם. הערבות הראשונה, מינואר 2000, הוגבלה ל-200,000 ש"ח. השנייה, ממאי 2000, ל-580,000 ש"ח. השלישית, ממאי 2001, ל-540,000 ש"ח. סכום דומה עמד לזכותם בפיקדון שקלי. עם כל ערבות חתמו גם על "כתב קיזוז מיוחד".

במרץ 2002 ביקש הבן לפרוע בפירעון מוקדם הלוואה של 462,000 ש"ח בחשבון העסקי. באותו יום הועברו 530,000 ש"ח מפיקדון ההורים לחשבון העסקי, לכיסוי יתרת החובה. טופס ההעברה לא נחתם בידי מי מבני הזוג. נחתם בידי פקיד בנק, ונרשם בו "העברה בתאום לכתב הקיזוז".

טענות הצדדים

לטענת התובעים, כספם נלקח שלא כדין. הם הגבילו את תביעתם ל-330,000 ש"ח, משום שהיו מוכנים לשלם את סכום הערבות הראשונה. לטענתם הבנק העמיד לבן אשראי גדול ורק אחר כך החתים אותם על ערבויות גדולות יותר. עוד טענו שההעברה נעשתה בלי הסכמתם, ובלי לאפשר להם לפרוע את החוב בתשלומים כפי שמורה חוק הערבות.

הבנק טען שלא נפל פגם בהתנהלותו. במכתב מ-2003 הסתמך בעיקר על הערבויות וכתבי הקיזוז. בהמשך טען שההעברה נעשתה לבקשת הבן ובתיאום עם האב. עדת הבנק העידה שלא הייתה דרישה לממש את הערבות ולא היה קיזוז בפועל. לחלופין טען הבנק שכתבי הקיזוז התירו לו לפעול גם בלי הודעה ובלי הסכמה.

מה קבע בית המשפט: חובת אמון והעברת פיקדון ללא הרשאה

כתבי הקיזוז אינם מחליפים הסכמה

בית המשפט קבע שבני הזוג הם "ערבים יחידים" לפי חוק הערבות. לכן זכותם שהערבות תידרש רק כשהחייב לא קיים את חיובו, ושיוכלו לפרוע הלוואה בתנאי הפריסה המקוריים. על זכויות אלה אי אפשר להתנות אלא לטובתם. כשהחייב עצמו מבקש פירעון מוקדם, כתב הקיזוז אינו פוטר את הבנק מלקבל את הסכמת הערבים מראש.

לא הוכחה הסכמה

בית המשפט ציין שבמכתב הבנק מ-2003 נכתב שההעברה נעשתה "בתאום מלא" עם האב, ושנמסר לו על כך בביקור בסניף. האב העיד שלפי זכרונו לקחו את הכסף ואחר כך אמרו לו. בית המשפט קבע שגרסה זו מתיישבת עם הגרסה הראשונה של הבנק.

בית המשפט בחן את המסמכים שהציג הבנק. טופס ההעברה לא נחתם בידי התובעים. טופס שאמור היה לתעד את פירעון הפיקדון לא נשא תאריך, והחתימה עליו נראתה כחתימה על גבי חתימה אחרת. מנהלת הסניף עצמה כינתה אותו בעדותה "הטופס המצ'וקמק הזה". עוד נמצא שהפירעון המוקדם עלה לתובעים כ-20,000 ש"ח בעמלת פירעון מוקדם. בית המשפט קבע שהאפשרות שידעו על כך קלושה ביותר.

הטענות נגד הערבויות נדחו

בית המשפט דן גם בסיווג הערבות הראשונה. בכתב הערבות הראשונה סווגו ההורים כ"ערב מוגן", והבנק טען שזו טעות של פקיד. בית המשפט קבע שהסיווג בערבות אחת אינו עובר אוטומטית לערבויות מאוחרות, שבהן סווגו כערבים יחידים.

מנגד, בית המשפט דחה את הטענה שהבנק הפר את חובותיו כשהחתים את ההורים על ערבויות גבוהות. נקבע שהם חתמו מרצונם והבינו את הסיכון, ושהבנק עמד בחובת הגילוי על היות הערבות בטוחה לחוב קיים. בית המשפט העיר שספק אם היה מקום להציג את הבן, בהודעה לערב ממאי 2000, כמי שעומד בהחזרים.

התוצאה

בית המשפט קבע שהבנק התרשל כשהסתמך על בקשת הבן ולא קיבל מראש את הסכמת ההורים. מנגד, אילו נהג כשורה, היה על ההורים לשלם בסופו של דבר את החוב, גם אם בהדרגה. לכן נפסקה השבה של רבע מהסכום שהועבר: 132,500 ש"ח, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה. הבנק חויב גם באגרה ובשכר טרחה של 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ. זכות הבנק לגבות סכום זה מהחייב העיקרי נשמרה.

ציטוטים מההחלטה

כתבי הקיזוז אינם משחררים את הבנק מהצורך לקבל מראש את הסכמת התובעים למהלך שבוצע

פסק הדין, סעיף 4.

התובעים חתמו על הערבויות הללו מרצונם והם ללא ספק הבינו שהם מעמידים את כספם בסיכון.

פסק הדין, סעיף 12.

ההסכמה של התובעים לסילוק מוקדם של החוב באמצעות כספי הפיקדון, הייתה דרושה

פסק הדין, סעיף 13.

משמעות ללקוחות מזרחי טפחות

פסק הדין מראה שכתב קיזוז שחתם עליו ערב אינו מאפשר לבנק להעביר את כספי הערב לחשבון החייב רק משום שהחייב ביקש לפרוע את חובו. לפי פסק הדין, הבנק צריך הסכמה מפורשת של הערב, ואת זה הוא נדרש להוכיח במסמכים.

לקוח שהבנק העביר כספים מחשבונו לכיסוי חוב של אחר יכול לבקש את טופס ההעברה ואת המסמך שעליו הבנק הסתמך. מידע נוסף על חובות הבנק כלפי לקוחותיו במדור חובת האמון של הבנק.

מקורות

שאלות נפוצות על פסקי דין נגד בנק מזרחי טפחות

מה נקבע בת"א 52845/05 נגד בנק המזרחי?

בית משפט השלום בתל אביב קבע שהבנק העביר 530,000 ש"ח מפיקדון של ערבים לחשבון העסקי של בנם בלי לקבל את הסכמתם מראש, וחייב אותו להשיב רבע מהסכום, 132,500 ש"ח, ושכר טרחה של 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

האם כתב קיזוז מאפשר לבנק לקחת כספים מחשבון של ערב?

לפי פסק הדין, כשהחייב עצמו מבקש לפרוע הלוואה בפירעון מוקדם, כתב הקיזוז אינו פוטר את הבנק מלקבל מראש את הסכמת הערבים היחידים ומלהעמיד אותם על זכותם לפרוע בהדרגה.

למה הוחזר רק רבע מהסכום?

בית המשפט קבע שאילו הבנק נהג כשורה, היה על הערבים לשלם בסופו של דבר את החוב, גם אם בתשלומים. לכן הורה על השבה של רבע מהסכום שהועבר.

האם הערבויות עצמן בוטלו?

לא. בית המשפט קבע שהערבים חתמו מרצונם והבינו את הסיכון, ושהבנק עמד בחובת הגילוי לגבי היות הערבות בטוחה לחוב קיים.

יש לבדוק אם הוגש ערעור

מקורות

  1. https://www.sivanmoshe-law.co.il/judgment/%D7%A4%D7%A1%D7%A7-%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%91%D7%A0%D7%A7-%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99/

ציטוט ההחלטה

ת"א 52845/05 (בית משפט השלום בתל אביב), בית משפט השלום בתל אביב-יפו, השופטת נורית רביב. מקור: נט המשפט, תיק ת"א 52845/05 (בית משפט השלום בתל אביב).

קראו גם

אושר לנהל כייצוגית, טרם הוכרע לגופותובענה ייצוגית

ריבית על יתרות זכות בעו"ש: אושרה ייצוגית נגד מזרחי טפחות ושלושה בנקים נוספים

השופט שמואל בורנשטין אישר לנהל תובענה ייצוגית נגד ארבעה בנקים, ובהם מזרחי טפחות, על אי תשלום ריבית על יתרות זכות בחשבונות עו"ש, בעילת עשיית עושר ולא במשפט. התקופה: אפריל 2022 עד 20.5.2025.

ערכאה
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
נושא
ניהול חשבון ופיקדונות
לעמוד ההחלטה
פסק דיןתובענה ייצוגית

ת"צ 24372-08-19 יובל אמיר: בית המשפט מצא על פניו שסירוב גורף של מזרחי טפחות לכספי קריפטו לא היה סביר

בית המשפט מצא, על פניו, שמדיניות הסירוב הגורף של הבנק להפקדת כספים ממכירת מטבע דיגיטלי לא הייתה סבירה, אך דחה את הבקשה לאשר את התביעה כייצוגית. נפסקו גמול של 5,000 ש"ח ושכר טרחה של 35,000 ש"ח.

ערכאה
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
נושא
ניהול חשבון ופיקדונות
לעמוד ההחלטה
פסק דין

ת"א 14643-04-18 ישראמיינרס נ' בנק אגוד: סגירת חשבון של חברת ביטקוין בוטלה

בית המשפט ביטל את החלטת בנק אגוד לסגור את חשבון חברת כריית הביטקוין וקבע שהסירוב לתת לה שירות על סמך מדיניות גורפת לא היה סביר, אך הכיר בזכות הבנק לסרב להפקדת כספים ממכירת מטבעות בזירות מסחר.

ערכאה
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
נושא
ניהול חשבון ופיקדונות
לעמוד ההחלטה