רע"א 8674/19 שפגאט: העליון חייב את מזרחי טפחות ואגוד למסור נתונים על סיווג "עסק קטן"

הרקע והעובדות: סיווג "עסק קטן" בבנק מזרחי טפחות ובבנקים נוספים

בשנת 2008 נערכה רפורמה בעמלות הבנקים. במסגרתה נקבע תעריפון מופחת ללקוחות שהם "עסק קטן" לפי כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות). בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הוגשו חמש בקשות לאשר תובענות ייצוגיות נגד בנקים בעניין זה, והדיון בהן אוחד. אחת מהן, ת"צ 28695-05-16, הוגשה על ידי שפגאט בע"מ נגד בנק מזרחי טפחות.

לפי הנטען בבקשות, הבנקים נמנעים במכוון מלסווג לקוחות כ"עסק קטן", אף שהם זכאים לכך, כדי להמשיך לגבות מהם עמלות לפי התעריף לעסקים גדולים. נטען שהבנקים אינם מיידעים את הלקוחות על האפשרות לשנות את הסיווג. ההשבה שהתבקשה הוערכה בכל אחת מהבקשות במאות מיליוני שקלים. הבנקים השיבו שהם מקיימים את הדין, ושהאחריות לבקש סיווג כ"עסק קטן" מוטלת על הלקוח.

ההליך בבית המשפט העליון, רע"א 8674/19, לא עסק בשאלה אם הטענות נכונות. הוא עסק בהחלטת ביניים של בית המשפט המחוזי מ-28 בנובמבר 2019, בבקשות לגילוי מסמכים ולמענה על שאלונים. המבקשות היו שפגאט בע"מ, ספיד בניין תעשיה ומסחר בע"מ והלפ ליין 2009 בע"מ. ההחלטה נוגעת בעיקר לבנק מזרחי טפחות, לבנק אגוד ולבנק דיסקונט.

טענות הצדדים בעניין גילוי הנתונים

בהליך נגד מזרחי טפחות, בדיון ב-23 באפריל 2017, הסכימה באת כוח הבנק למסור את שיעור התאגידים שסווגו בבנק כעסקים קטנים בכל אחת מהשנים 2012 עד 2016. בתצהיר גילוי שהגיש הבנק בספטמבר 2017 נמסר שאין בידיו מידע על שיעור זה. בשאלון "הכר את הלקוח" של שפגאט, שצורף לתצהיר, הושחר פרק. שפגאט ביקשה למחוק את תשובת הבנק לבקשת האישור, או לחייב אותו לקיים את החלטת הגילוי. בית המשפט המחוזי דחה את עיקר הבקשה, הורה לבטל השחרה של שורה אחת וחייב את שפגאט בהוצאות של 7,500 ש"ח.

בבית המשפט העליון טענו המבקשות שמזרחי טפחות התחייב בפרוטוקול למסור את הנתון ולא קיים את ההתחייבות. לגבי בנק אגוד ובנק דיסקונט, טענו שיש לגלות את שאלוני "הכר את הלקוח", משום שיש בהם מידע על חשבונות נוספים של הלקוח. הן טענו גם ששיעור נמוך של עסקים שסווגו כקטנים עשוי להעיד על הפרת חובות הגילוי.

מזרחי טפחות טען שלא ניתן צו שחייב אותו למסור את הנתון, ושהדברים נרשמו בפרוטוקול באופן לא מדויק. בנק אגוד ובנק דיסקונט טענו ששאלון "הכר את הלקוח" אינו רלוונטי, ושהוא טופס פנימי למאבק בהלבנת הון שחוסה תחת חיסיון. בנק דיסקונט טען גם שסיווג "עסק קטן" נקבע לפי מחזור העסקים הכולל, ולא לפי היקף ההפקדות בחשבון.

מה קבע בית המשפט העליון ברע"א 8674/19

השופטת ע' ברון נתנה רשות ערעור, דנה בבקשה כבערעור וקיבלה אותו. היא ציינה שערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות ביניים בענייני גילוי מסמכים, אך קבעה שזה אחד המקרים החריגים. בשלב אישור תובענה ייצוגית יש להתחשב בפערי הכוחות והמידע בין הצדדים, ולצד זאת להישמר מ"מסע דיג".

לגבי שאלון "הכר את הלקוח", נקבע שהוא לכאורה רלוונטי, משום שהוא עשוי לשפוך אור על ידיעת הבנק בדבר היקף הפעילות העסקית של הלקוח. בשל האפשרות שיש בו מידע רגיש, בית המשפט המחוזי יעיין בשאלונים ויקבע את אופן מסירתם. בנק אגוד ובנק דיסקונט חויבו להמציא את השאלונים בתוך 30 יום, בכפוף לכך.

גם השאלות שהופנו לבנק דיסקונט נמצאו רלוונטיות: אם יש לו אמצעי לזיהוי היקף ההפקדות, ומה שיעור העסקים שסווגו אצלו כעסקים קטנים בשנים 2012 עד 2017. בית המשפט קיבל שהסיווג נקבע לפי מחזור העסקים, אך ציין שהיקף ההפקדות עשוי לתת אינדיקציה טובה לפעילות הלקוח. הוא הדגיש שאינו נוקט עמדה בשאלות עצמן בשלב זה.

לגבי מזרחי טפחות נקבע שהנתון על שיעור העסקים שסווגו כעסקים קטנים רלוונטי לדיון. בית המשפט הוסיף שנקודת המוצא היא שפרוטוקול הדיון משקף את מה שאירע. אם הבנק חלק על הרישום, היה עליו לבקש לתקן את הפרוטוקול. לכן חויב מזרחי טפחות למסור לשפגאט, בתוך 30 יום, את שיעור העסקים שסווגו אצלו כעסקים קטנים בכל אחת מהשנים 2012 עד 2016. הנתונים יימסרו במעטפה לעיני בית המשפט ולידי בא כוחה של שפגאט.

בית המשפט קבע גם שהסכמה של בנק אחד לגלות מסמך אינה מחייבת כשלעצמה בנק אחר לגלות מסמך דומה. ההוצאות שהוטלו על המבקשות בבית המשפט המחוזי הופחתו: שפגאט תישא בהוצאות מזרחי טפחות בסך 4,000 ש"ח במקום 7,500 ש"ח, וגם ההוצאות לטובת אגוד ודיסקונט הופחתו. על ההליך בעליון חויבו הבנקים בהוצאות המבקשות: מזרחי טפחות 10,000 ש"ח, בנק דיסקונט 10,000 ש"ח ובנק אגוד 5,000 ש"ח, לנוכח המחלוקת הנקודתית בעניינו.

ציטוטים מפסק הדין

"גילויו של שאלון הכר את הלקוח, שענייננו במידע הנמצא ברשות הבנק ועשוי לשפוך אור על ידיעתו בדבר היקף הפעילות העסקית של הלקוח, הוא לכאורה רלוונטי לדיון בבקשות האישור."

סעיף 20 לפסק הדין.

"בהיעדר בקשה מתאימה לתיקון פרוטוקול הדיון, ההנחה היא שהפרוטוקול משקף את שאירע וכי על הטוען אחרת מוטל הנטל להפריך הנחה זו"

סעיף 23 לפסק הדין.

"ואך מובן שאינני נוקטת עמדה בשלב זה."

סעיף 21 לפסק הדין.

משמעות ללקוחות מזרחי טפחות

ההחלטה אינה קובעת שמזרחי טפחות סיווג עסקים באופן שגוי. היא עוסקת בשלב מקדמי, וקובעת אילו נתונים יימסרו לצורך הדיון בבקשת האישור. בית המשפט העליון ראה בשיעור העסקים שסווגו כעסקים קטנים נתון שעשוי ללמד על יישום חובות הגילוי של הבנק, וחייב את מזרחי טפחות למסור אותו בהתאם להתחייבות שנרשמה בפרוטוקול.

על ההליך העיקרי נגד מזרחי טפחות ראו את העמוד ת"צ 28695-05-16 שפגאט ואת העמוד עמלות עסק קטן במזרחי טפחות.

מקורות

• פסק הדין ברע"א 8674/19 שפגאט בע"מ ואח' נ' בנק מזרחי טפחות ואח', 5 בדצמבר 2021 (PDF)

שאלות נפוצות על פסקי דין נגד בנק מזרחי טפחות

מקורות

1. https://www.toledano.co.il/wp-content/uploads/2021/12/%D7%A9%D7%A4%D7%92%D7%90%D7%98-%D7%A0-%D7%91%D7%A0%D7%A7-%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99.pdf

ציטוט ההחלטה

רע"א 8674/19 (שפגאט בע"מ ואח' נ' בנק מזרחי טפחות, בנק אגוד, בנק דיסקונט ואח'), בית המשפט העליון, 05.12.2021. מקור: נט המשפט, תיק רע"א 8674/19 (שפגאט בע"מ ואח' נ' בנק מזרחי טפחות, בנק אגוד, בנק דיסקונט ואח').